גוגל פלסטין- חומר למחשבה
הרב יניב חניאח סיוון, תשעג17/05/2013דעה- גוגל משתלטת על חיינו בכל מובן ועניין וכעת גם מתערבת פוליטית ומכירה במדינה פלסטינית!
תגיות:גוגלפלסטיניםאינטרנטפרסוםלפי די הרבה שנים היו לי ולחבר נוסף רעיון חדשני- כמי שעוסקים רבות בהתמודדות עם אתגרי האינטרנט חשבנו שיש מקום לפתוח אי מייל "מסונן", אי מייל שכדי להיכנס אליו לא יהיה צורך לעבור פרסומות לא צנועות, אי מיילים בעיתיים, שיהיה בו תיארוך עברי וכדומה... במשך תקופה די ארוכה פיתחנו והשקענו במייל הזה, מתוך מאבק לא קל עם האי מיילים החינמיים ששלטו אותה תקופה- בעיקר וואלה והוט מייל. ניסינו לשפר את השירות, הם שיפרו קצת, חשבנו על רעיון חדש והם הציעו שטח גדול
יותר וכדומה. ואז, בבת אחת, השתנו חוקי המשחק. חברת גוגל יצאה עם מוצר אי מייל חינמי ענק (במונחי הימים ההם) נח יותר מכולם ובעל תפיסה תכנותית ייחודית ושאפילו הפרסומות הלא צנועות שבו הופיעו ככיתוב ולא בתמונות. כולם, למעט אלפים יוצאים מהכלל, עברו מיד לג'י מייל. התחרות הושבתה ושוב לא היתה כמעט שום יכולת להתמודד מול הענק הטורף. הציבור הדתי היה הנאמן מכולם. לגוגל. מסיבות שונות, כולם, אבל כולם עברו לאי מייל של ענקית החיפוש. אולם זה לא נעצר שם... במהרה עברו כולם לגוגל גרופס, לגוגל דוקס ועוד... בציבורים מסויימים, כמו החבדי"ם לדוגמא, אין שום צורך לצטט כתובת אי מייל מליאה. כולם בג'י מייל. ואנשים רק אומרים את האותיות שלפני ה770. הנאמנות לגוגל היתה כמעט דתית, בגלל מספר סיבות ובעיקרן השנאה רבת השנים למיקרוסופט. התחושה שמיקרוסופט עשקה את כולם במשך שנים והעושר הלא יאומן של ביל גייטס גרמו לשנאה פנימית למוצרי החברה וממילא לאמונה שלימה במוצרים של גוגל.התופעה המדהימה ביותר נגעה להתפשטותו של דפדפן האינטרנט של גוגל- הכרום. אנשים האמינו ומאמינים שיש כמעט איסור דתי לפתוח דפדפן אחר ושהעליונות של הכרום היא כמעט בחירה אלוקית. גם כשלעיתים מתברר אחרת. תמיד נהגנו לומר שכאשר יש נפילת שרתים אצל חברה אחרת ברור שזו אשמת החברה. אולם כאשר זה קורה לגוגל ואין שירות למשך כמה שעות- אנשים בטוחים שזו אשמתם, כי הם עשו משהו לא נכון. גם כאשר גוגל נתפסה שוב ושוב בבעיות קשות- החל מהפרות פרטיות אדירות בשעה שהם סורקים את המידע הפרטי של כל משתמש, גם כאשר הם החליטו להכתיב "סטנדרטים" למתכנתים ופשוט קבעו שהכרום לא יתמוך בפורמטים מסויימים, גם כאשר היו בעיות שירות בשרתים או "עיכול כספי הפרסום שהצטברו לטובתך" בגלל סיבות שונות.... וגם כאשר החברה עשתה שימוש בעוצמתה האדירה כדי לקדם מסרים פוליטיים שונים ומשונים, עדיין שירותי החברה נצרכים על ידי כולם באמונה עיוורת.
החשבון המדהים הוא פשוט. באופן עקרוני בתעשיית האינטרנט נהוג לחשב גולש יומי כדולר חודשי. זאת אומרת שאם יש לך חשבון ג'י מייל ואתה נכנס אליו שבע פעמים בכל יום- אתה שווה לגוגל 7 דולר במכירות פרסום חודשיות. אם יש לך גם גוגל גרופס, גם גוגל דוקס, ואתה מבצע ששה חיפושים יומיים... החשבון תופח במהירות עצומה ולא נתפסת. וזה, כמובן, לפני שהזכרנו בכלל את האנדרואיד שמצליח להביס את האייפון הבלתי מנוצח. וכך, למרות שהשילוב ווינדוס/ אופיס עדיין מחזיק את מיקרוסופט כחברה גדולה יותר, אפילו היא מתקשה יותר ויותר להתמודד עם התאגיד הגוגלי. העוצמה האדירה הזו מביאה לידי שליטה עצומה של התאגיד בחיינו, לסריקה בלתי פוסקת של החומר האישי שלנו כדי להתאים לנו פרסומות ולכך שהמון עוצמה פוליטית מתרכזת בידיהם ובמוחותיהם של מנהלי גוגל. דוגמאות? מחקרים הראו שהזמן שבו אנשים מקליקים הכי הרבה על פרסומות הוא בזמן דייג... הזמנים שבהם ממתינים לדג שייתפס בחכה (אמיתי לגמרי). וכך, מנתחים השרתים של חברת הפרסום הענקית הזו את המיקום שלכם כל הזמן ובזמן שאתם מזוהים כנמצאים ליד אגם, או בלב ים ללא תנועה- תיחשפו להרבה יותר פרסומות בדקה מאשר בזמן תפילה, למשל. אכן מדהים. דוגמא נוספת? נניח שגוגל מכריזים עליכם כמפיצי ספאם. ביום בהיר אחד לא תוכלו לשלוח מייל לשבעים אחוז מהחברים שלכם, ללא יכולת ערעור, ללא יכולת לשאול למה או איך הוגדרתם ככאלה. או אפילו עם מי אפשר לדבר...
העוצמה האדירה הזו גם מובילה את החברה להבעת דעות פוליטיות או חברתיות לא פשוטות... כמו ההחלטה האחרונה להכיר, רשמית גוגלית, במדינת פלסטין. מיום שישי שעבר אתר החברה ביו"ש כבר לא מוגדר כ"שטחים פלסטינים" אלא כפלסטין והחברה הודיעה שמעכשיו בכל המערכות (הרבות מאוד) שלה, יכירו במדינה הפלסטינית. לדעתי לצעד כזה, בשל השימוש העולמי בשירותיה, יכולה להיות השפעה לא פחותה ואולי גדולה מאשר הכרה במדינה פלסטינית באו"ם. כולנו, בשימוש הבלתי פוסק בכלים, באמונה העיוורת בעדיפות של הכרום, בשימוש הגדל והולך באנדרואיד ועוד... הופכים לחיילים אנונימיים בשירותו של התאגיד הענק. אפילו בהכרה במדינת פלסטין. זהו חלק ממאבקו וגורלו של האדם המודרני- המאבק בשעבוד לתאגידי הענק, אותם שליטים אנונימיים שיודעים עלינו הכל, מושלים ברצונותינו ומכוונים את דעותינו בהתאם לצורך ולעזות של עושרם הבלתי ניתן לעיכול.